״כשישבתי במעגל של נשים חרדיות וסיפרתי שלקח לי זמן רב לקבל גט מבעלי לשעבר, הבנתי שזה לא שלא התמזל מזלי בחיים, אלא שיש כאן בעיה מובנית - נשים חרדיות רבות שלוקח להן שנים לקבל גט, נשים שעובדות ומרוויחות פחות... הבנתי שיש כאן איזשהו חסר, והחסר הוא שהנשים החרדיות לא נמצאות במוקדי השפעה וקבלת החלטות. באותו רגע הרכבתי על עצמי משקפיים מגדריות, ומאז איני מצליחה להוריד אותן. נולדתי למשפחה חרדית וגדלתי והתחנכתי במוסדות החינוך החרדיים. הבשלות הפמיניסטית שלי הגיעה בשנות הארבעים לחיי. לכן אין לי שום טענה נגד נשים חרדיות. אני אחת מהן ואני יודעת כמה קשה להילחם בקונבנציות ובהסללה. ב-2015 הצטרפתי לקמפיין ״לא נבחרות לא בוחרות״, של אסתי שושן, משם צמחה עמותת נבחרות אותה הקמנו יחד. חברנו לויצו ישראל Wizo Israel, וקיבלנו תמיכה משגרירות ארצות הברית שעזרה לנו להפעיל את תכנית ״הנבחרת״. תכנית זו נועדה לייצר עתודה של נשים חרדיות שירצו להיות חלק מהמעגל הפוליטי אם וכאשר המציאות תשתנה. היום אני חברת הנהלה בעמותת איתך مَعَكِ (מעכי)- משפטניות למען צדק חברתי, שנתמכת גם היא על ידי השגרירות האמריקאית. אני כותבת דוקטורט באונ׳ ת״א על נשים חרדיות שלומדות גמרא, מרצה באוניברסיטה, ומעורבת במגוון יוזמות של #פמיניזם חרדי במסגרת ארגון הגג "הציבור החרדי הממלכתי". התחום פורח ומשגשג, ורואים יוזמות של נשים חרדיות בכל מיני תחומים כמו למשל ארגון שמוביל נשים לתעסוקה יותר משתלמת, המאבק של נשים חרדיות למען לימודי ליבה בבתי הספר, נשים שנלחמות למען לימוד גמרא... זה לא הרוב, זה לא הרבה, אבל יש יותר ויותר נשים שרוצות להיות במוקדי השפעה בפוליטיקה ומחוץ לפוליטיקה ולשנות. בשביל להיות אקטיביסטית ומובילה, את משלמת מחיר חברתי וקהילתי, ולא הרבה נשים מוכנות לשלם את המחיר. בהיסטוריה תמיד היו נשים שעשו את העבודה בשביל נשים אחרות, ולכן אני מוכנה לפעול אפילו שאין מאחורי צבא של נשים. החלום שלי הוא שיהיו הרבה נשים חרדיות במוקדי קבלת החלטות, מ-0 ל-100. ואני יודעת שלאט ובסבלנות, המספרים יעלו.״ (אסתי רידר אינדורסקי, דוקטורנטית ומרצה על תקשורת, נשים ופוליטיקה בTel Aviv University | אוניברסיטת תל-אביב והמכללה האקדמית עמק יזרעאל, וחברה בארגונים ויוזמות לקידום נשים בחברה החרדית) #מסכמים_את_חודש_ההיסטוריה_הנשית
